המוזיקה המזרחית הייתה ותישאר בעיני המוזיקה הכי יפה שקיימת, המוזיקה שגורמת ללב לפעום, לנשמה לפרוח ולכאב לברוח.
המוזיקה המזרחית כמו בכל מוזיקה אחרת בנויה מסוגים שונים של אומנים.
חלק מהאומנים מעדיפים להישאר בקטגוריית הזמרים ולתת את כל כולם לשירה ובכך להטיל על מלחינים ותמלילנים אשר ימצאו להם את הפזמון הנכון לשיר, והחלק השני של הזמרים מלחינים וכותבים מילים להם ולחבריהם למקצוע ובעצם כך הם מגבשים לעצמם עמדה של יוצרים.
פה בעצם קיימת הנקודה שאליה אני מנסה להוביל אתכם.
אם יש לנו בענף הזמר המזרחי זמרים בעלי קול הרבה יותר טוב מהרבה זמרים ממגזרים שונים, ויש לנו יוצרים שהם גם זמרים בעלי איכויות מדהימות ובעלי כישרונות כל כך גבוהים, למה אנחנו מחפשים את הדרך הקלה ביותר להוציא שיר?
המוזיקה המזרחית הייתה מבוססת בתחילה על המוזיקה הטורקית וסגנונה. ובמשך הזמן השתנה שמה לטורקי עממי, ובהמשך (בחלק המקרים) לטורקי + מקורי. בנוסף אליה, הייתה גם המוזיקה הערבית מככבת בלחנים ולאחר מספר שנים התווספה גם המוזיקה היוונית לככב בלחנים.
המילים כמובן בכל השירים היו של כותבים אם הם הזמרים או אם הם כותבים בפני עצמם, ולרוב המילים שהיו לשיר עם הלחן הטורקי, הערבי או היווני לא היו תרגום לשיר אלא מילים חדשות אשר מתאימות ללחן.
בשנות ה 90 המוזיקה הטורקית כיכבה בלחנים אצל הזמרים, כל דיסק של זמר שהייתם שומעים ניתן היה לשמוע שכל הלחנים טורקיים והדיסקים האלה בעצם היו הצלחה גדולה, וחלקם אפילו עד היום לדוגמא -
יוסי עדן – חסרה לי אהבה, חבקי אותי \ תמיר סולטנה – חולם על אהבה, לא שונה מאחרים \ תמיר גל – להיטי הזהב השקטים \ קובי פרץ – בורא עולם, את כמו אש \ ערן סופר – אבא יקר, ילדתי \ עופר לוי – לא יכול בלעדיה \ משה כהן – נדרתי נדר, מבט כואב \ מושיק עפיה – גשם טפטף \ ליאור נרקיס – העולם כמו גלגל \ ואיך אפשר בלי אבי ביטר – תגידי מי את , שהוא האבא של המוזיקה הטורקית.
יש עוד הרבה זמרים והרבה דיסקים בהם השתמשו בלחנים טורקיים, אך הדיסקים האלה הם דיסקים שבנויים רק מהמוזיקה הטורקית. אני יכול להגיד שכל שיר בכל האלבומים יפה ומקסים אבל השאלה היא – האם היום זה יעבוד? האם היום בעידן האינטרנט, בעידן הדור החדש, האם זה יתפוס ?
במשך השנים עם הצלחתם של הזמרים ועם התקרבות המזוקיה לתקשורת, אותם זמרים המשיכו לשיר את המוזיקה יחד עם הלחנים הטורקיים אך קיצצו אותם לאט לאט עד כדי העלמות.
באלבומים הבאים של הזמרים הנ"ל ניתן לראות שעדיין הלחנים הטורקיים לא עזבו אותם והם עדיין מופיעים אך בכמות מופחתת ולפעמים אפילו אינם מופיעים כלל.
פעם כאשר זמר היה מוציא שיר היינו שומעים עליו רק כאשר האלבום יצא לחנויות או אלא אם כן הייתה תחנה פיראטית או מישהו שמקורב לזמר שהעביר במחתרת את השיר לחבר´ה. היום כאשר זמר מוציא שיר או שהוא נפלט לאינטרנט, או שיש שמועות עם מי ואיזה שיר הוא הולך להוציא במילים אחרות, היום כאשר זמר מקליט שיר כל מי שאפילו לא רוצה לדעת – יודע.
הנקודה אליה אני מוביל אתכם היא שהיום בעידן המוזיקה המזרחית המודרנית כאשר כל זמר מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר – כולם מוכרים אם זה בתקשורת ואם זה באינטרנט.
המוזיקה הטורקית תמשיך לככב בענף המוזיקה המזרחית אך ברמה מופחתת מזו שהייתה וזה עקב התקרבות הענף לתקשורת.
בעבר כאשר קובי פרץ הוציא את השיר "חי איך שבא לי" ומושיק עפיה הוציא את השיר "רדי ממני" וזה ממש לא חשוב כרגע מי הוציא לפני מי ומי הקליט לפני, דברים כאלה יוצרים בעצם בעיה חמורה.
כי כאשר אתה שומע את השיר ואהבת את הלחן, אז בעצם אתה מפתח חיבה למילים ומתחיל לאהוב את השיר אך כאשר לאחר תקופה אתה שומע את אותו הלחן עם מילים אחרות כאשר זמר אחר שאתה גם אוהב מבצע אותו אתה לא רגיל לשיר ומתחיל למצוא את עצמך במצב מעצבן.
מקרים כאלה היו המון במוזיקה המזרחית של שנות ה 90 וגם בשנות ה 2000 וזה דבר לגיטימי שימשיך להיות כאשר שני זמרים מקליטים שיר עם מילים אחרות על לחן מארץ זרה אבל, מה שצריך למנוע זה עשיית אותו לחן לאחר מספר שנים, זאת אומרת. כאשר בזמנו היו אותם לחנים טורקים מאותם דיסקים הנזכרים למעלה, אסור לקחת אותם היום ולשיר אותם עם מילים אחרות ועיבודים אחרים – זה פשוט מוחק את ההיסטוריה של המוזיקה המזרחית ובעצם ממחזר אותה ולדבר כזה אסור להגיע!
לא חסרים יוצרים מוכשרים שיכתבו מילים וילחינו לחנים, ולא חסר זמרים מוכשרים שידעו למי לפנות וממי לבקש אז במקום ללכת ולחפש את הדרך הקלה ביותר להוציא דיסק, אולי כדאי לשבת, לנסות למצוא מישהו שילחין, מישהו שיכתוב ואם לא מוצאים אז לא צריך ללכת אחורה ולחפש מה זמרים אחרים עשו ול"העתיק" מהם, אלא לא חסרים לחנים טורקיים חדשים – אבל שוב פעם, אם הטורקים יודעים להכין – למה אנחנו לא יודעים?
והתשובה היא – אנחנו לא יודעים, אנחנו פשוט לא רוצים לדעת!
לסיכום-
המוזיקה המזרחית הפכה להיות מודרנית ומקובלת אצל הרבה אנשים ונפתחה להמון דלתות בישראל והשאלה הגדולה היא האם זה בעזרת אותם זמרים שהפכו להיות מזמרי מוזיקה טורקית ולאט לאט התברגו בצמרת הסלבס בארץ או שבעצם זה בעזרת האינטרנט הטלוויזיה ועידן הפלאפונים שנותן אפשרות להוריד ממגוון המוזיקה המזרחית, מה שבטוח זה שאותה מוזיקה תמיד תהיה מושתתת על הלחנים הטורקיים אשר גרמו לה ולזמרים רבים להיות מוכרים בפני הציבור הרחב, אבל השאלה הגדולה היא האם היום היא תוכל לעזור או בעצם, לפגוע?